יוצרת לעצמה את החופש: הכירו את סיפור חייה של הדוגמנית והיוצרת יוליה סמבי
- Get Video Clips
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני יומיים (2)
היא בת 28 מבאר שבע, במקור גדלה בחולון והיתה חלק מכת (לכאורה) "עדי יהוה", שבה חוותה במשך שנים התעללות נפשית ופיזית קשה מצד אביה, עד שהשתחררה מהכלוב ויצירה לעצמה את החיים שתמיד רצתה.
יש לה אהבה גדולה לבעלי חיים והיא לוחמת חופש כיום גם עבור בעלי החיים שהיא כל כך אוהבת וחברה ופעילה במספר קהילות מובילות, להגנה על זכויות של בעלי חיים.
למעשה, היצירה עבור יוליה, היא זו שעזרה לה לחקור עולמה, ולהשתחרר מהעולם שבה ידיה היו כבולות בקהילה הסגורה.
יוליה אזרה אומץ רב והחליטה ליצור לעצמה את החיים ולצאת לחופש.
כיום יוליה מדגמנת, רוקדת, יוצרת, מצלמת, קוראת בקלפים, מעצבת ממשקים גרפיים ועושה כמעט הכל בתור פרילנסרית, אבל האהבה הגדולה שלה היא בעיקר בעולם היצירה, הרוחניות, האומנות והדוגמנות.
זהו סיפורה המרתק של הדוגמנית והיוצרת יוליה סמבי.
תחזיקו חזק, כי אחרי שתקראו את הדברים, כנראה שתיפול לכם הלסת...
שאלנו את יוליה מספר שאלות על הילדות, על הקריירה ועל החלומות שלה, ואלו התשובות שקיבלנו>>>
מה הניסיון שלך בתחום הדוגמנות, היצירה והבמה?
אני מדגמנת מגיל 20, קומדיה ודרמה זורמות לי בדם.
מצילומים שהגיעו למגזינים ועד הפקות אופנה והופעה בקליפים ודוגמנות מסלול בתצוגות אופנה.
וכפרילנסרית אני עושה הכל: מדגמנת, מעצבת גרפית וממשקים, כותבת מצלמת עורכת וקופירייטרית לתוכן, עורכת תמונות, יוצרת אסטרטגיית תוכן, קוראת בקלפים, צלמת הריון וימי הולדת, מעצבת תלת מימד. היתי מניקוריסטית, למדתי צורפות ויצרתי כמה תכשיטים.
מהם התחביבים שלך?
כל תחביב מיועל לעבודה. ריקוד משפר אותי בדוגמנות, ציור משפר אותי כמעצבת גרפית ומעצבת אתרים, חקר איזוטריקה משפר אותי כקוראת בקלפים.
אפילו משחק league of legends - כן, זה משחק מלא רעילים ואני מנסה להכניס אליו אור ונחמדות - מאמן אותי לשבת ממוקדת על המחשב על משימה אחת, וזה משפר את יכולת הסיבולת לישיבה במהלך עבודה על המחשב - משהו שמהווה קושי כבעלת קשב וריכוז שהוא תוצאה של cptsd אחד ארוך.
איך נראיתה הילדות שלך בקהילה הסגורה?
גדלתי בארגון "עדי יהוה" כשאבא שלי היה שם זקן קהילה. נכחה התעללות פיזית ונפשית כשערכי האמונה היוו סיבה להתנהגות זו. הוא נפטר כשהייתי בת 12 והוא היה בן 42 מהתקף לב פתאומי. המשכתי ללכת לארגון הזה עם אחותי, וסבתא מצד אבא שגם בארגון בעיר אחרת. יצאתי מהארגון הזה בגיל 19 מבחירה עצמאית - ובכל מקרה זה נקרא שנודתי, ואיבדתי כל קשר לחברויות ולמשפחה.
כשיצאתי, נפתחה לי האפשרות להתחיל לחקור על הארגון - וגיליתי שהוא נכנס להגדרותייה של כת לפי הספר "כתות 101" ומודל ה-B.I.T.E:
B שליטה בהתנהגות
I שליטה במידע
T שליטה במחשבות
E שליטה ברגשות
בשונה מהורות-שגם ההורים שולטים על ילדיהם בתחומים האלה, מטרת ההורות היא לגדל אנשים עצמאיים שיוכלו להסתדר עצמאית בעולם - כשכתות ואף דתות משתמשות בשליטה בארבעת התחומים האלה כדי ליצור תלות מהקבוצה ולקבל שליטה מלאה על חיי האנשים שם, למרות שהן לא יודו בכך ויגידו שזה הכך למען האדם כדי שיתקרב לאל כלשהו. משיצאתי, הוסר האיסור הפסיכולוגי והתחלתי לחקור את האומנות שלי דרך יצירה. איפור אפקטים, עיצובי ציפורניים מטורפים, ואז גם הדוגמנות.
כמזל סרטן, שיצירה זורמת בעורקיי, וגם הרגישות והרגשנות שעליהן נשפטתי לאורך חיי אפילו מהקרובים לי ביותר, ומשהתחלתי ללמוד על מזלות, גיליתי שמי שנפגעתי מהם וכתגובה הם שפטו את הרגישות שלי - אלה אנשים במזלות שאינם מתאימים למזל שלי, ואז הכל התחיל להיות מובן. משם התחלתי את חקר המזלות, טארוט, אסטרולוגיה, נומירולוגיה, מפת ארקנות ועוד דרכי הבנה עצמית ומענה לתהיות.
מצילומים שהגיעו למגזינים ועד הפקות אופנה והופעה בקליפים, ב2023 חתמתי בסוכנות HH models ואפילו הספקתי ללכת על מסלול - ממש חלום שהתגשם.
אני לא מאמינה כמה רחוק הגעתי מאז שיצאתי מהארגון שגדלתי בו, ואני מודה שבחרתי בחופש כל יום מחדש.
עברתי הרבה דברים שאילצו אותי להוכיח את עצמי בפני עצמי - כדי שסופסוף אתן לדיווה שבי לפרוץ, להתגאות באומנות ובפנטזיה שלי ולהנות ממה שאני עושה. אכפת לי מחיות, אז אציין פה את "חוות השאנטי" את "למען חיות הבר", "עמותת נוח" , "חוות החופש", Batel Krief וכיום היא מתנדבת מלאה למען כלבי רחוב באזור הדרום, הלוואי שעוד אנשים יתרמו לעמותות ולפעילים האלה שעושים הכל למען חסרי הישע מזנים אחרים.
מה החלום שלך ואיך את רואה את עצמך בעוד 5 שנים מהיום?
להופיע,ליצור, לייצר שינוי לטובה בחברה ובסביבה.
להיות על שערים, ליצור ליינים של מוצרים, להגיע לקרנים הגדולים בחו"ל, להגיע לבמות גדולות.
מהי הצלחה עבורך?
הצלחה נמדדת בצמיחה אישית, בשמחה, במוטיבציה כל פעם לקום מחדש,לנסות שוב בלי לאבד את זה. הצלחה היא העמידה ביעדים שאני מציבה לעצמי.
מיהו המודל שלך לחיקוי?
אמא שלי, שעברה לישראל עם ילדה קטנה כשמשפחת הדם שלה נשארה באוקראינה. למדה את השפה, התקדמה במעמדה בחברה ונהייתה קניינית ברכש - כשהתחילה שם כעובדת מפעל בכלל, וכיום היא היא ממזמן שלא במשרדים ונהנת כסורגת מקצועית. היא לא ויתרה על הטוב שלה, למרות הקשיים וגם הכאב כשאבי נפטר, ותמיד עושה כל שביכולה כדי לעשות טוב לאחרים ולשתי בנותיה - למרות שאני ואחותי לא בקשר.
מה המוטו שלך?
"נגיע לנהר ונחצה אותו" - כרגע אין סיבה לחשוב מה יהיה בהמשך הדרך, קודם בכלל להתחיל ללכת בה. מחשבות ודאגות על המשך הדרך רק ידחו או ימנעו מלהתחיל לצעוד בה.
ואז יש את: "זה מה יש - ועם זה ננצח" משפט שעוזר לי להתמודד עם פרפקציוניזם - לא הכל צריך להיות מושלם כדי להצליח, וברגע האמת צריך פשוט לתת הראש עם כל מה שיש לנו, כי לפעמים אנחנו לא נרגיש מוכנים לעולם אז צריך פשוט ללכת על זה.
תגובות